בנם של אינגה ואיגור. גלב נולד ברוסיה ביום ח' באב תשנ"ו (24.7.1996), בעיר אומסק שבאזור סיביר. הוא גדל בעיר מולדתו עד גיל שבע. לאחר מכן, עלה עם משפחתו ארצה.

גלב היה ילד חם ואוהב הקשור מאוד למשפחתו, ובעיקר לאימו. גלב כיבד, העריך ואהב את אימו אהבת נפש. היה ביניהם קשר עמוק, אהבה ושפה רגשית הייחודית להם.

אמו מספרת כי גלב היה מעורב ושותף למצבה ומעמדה הכלכלי של המשפחה. כדרכו, התחשב תמיד במצבם הכלכלי, ואף היה מסייע בתחום זה לאמו. אמו מספרת כי בכל פעם שהיה מקבל מתנה או כסף היה מפעיל שיקול דעת, בגרות ואחריות שלא בהכרח איפיינו את בני גילו וחסך לעת הצורך, מבלי להתפתות להוצאות כספיות על דברים שנתפסו בעיניו כמותרות. הוא היה ילד טוב, קשוב וממושמע.

בילדותו אהב מאוד לשחק, להשתעשע ולצחוק עם חבריו. הוא ניחן בכישורים חברתיים מפותחים אשר סייעו לו בחיבור ויצירת קשרים בין אישיים עם מעגלי החברה השונים בהם היה שותף מעת לעת.

כבר בילדותו אפיינו את גלב יצר הסקרנות ואופן חשיבה מקורי. הוא היה חרוץ, חזק ואהב את החיים. החיוך התמידי על פניו היה חלק בלתי נפרד מהופעתו החיצונית והיווה הוכחה ממשית לחיוביות והאופטימיות שהקרין לסביבתו. מייק חברו הטוב כתב עליו - "אני יודע, שלא משנה איפה אתה נמצא כרגע, אתה מחייך, וכמו שאני יודע שאתה אוהב לחייך ולצחוק, אני לעולם לא אשכח אותך ומה שעשית בשבילי..."

בשנת 2003, עלה גלב עם משפחתו ארצה. המשפחה התגוררה בקריית ים, בסמיכות לעיר חיפה, בצפון הארץ. גלב השתלב בסביבתו החדשה בצורה טבעית ומוצלחת.

בזכות אישיותו המקסימה, הנעימה והכובשת ויכולותיו החברתיות המפותחות רכש גלב חברים רבים, איתם אהב לבלות במשחקים בשכונה, במגרשים בעיר ואף בהכנת שיעורי בית בביתו או בבית חבריו.

אנדרי, חברו הטוב של גלב מימי ביה"ס היסודי סיפר: "... חברים הכי טובים מאז היסודי, אין ספור ימים שבילינו אחד עם השני, אין ספור... תמיד גרמת לי להרגיש כמו האח הגדול שלך, למרות שהיינו באותו הגיל. תמיד הוצאת את הטוב ממני גם כשאני חשבתי שאין, ובעיקר כשאחרים חשבו שאין... עזרת לי להבין מהי משמעות של שינוי. בזכות השינוי הגדול שעשית עם עצמך. עזרת ולימדת אותי מה זה התמדה. מה זה להציב מולך את המטרה, את הפרס ולא לנוח עד שהוא לא בידיים שלך. אז מה שלי נשאר, זה לקחת את הערכים האלה ולקוות שאצליח בעצמי לשלב אותם בחיים שלי כמו שאתה עשית ולשאוף להצלחה כמו שאתה לימדת אותי... "

גם חברו הטוב מייק כתב עליו: "גלב הוא החבר שלעולם לא אשכח, החבר שבמשך שנים היה לצידי ולא עזב לשנייה. זה מה שהפך אותו למיוחד בשבילי. הוא האדם הראשון שבאמת נפתחתי אליו. לא הרגשתי כאילו אני מדבר לחבר, אלא לאח שלא היה לי, קשר כל-כך חזק שלא העזתי לשנייה להחשיב אותו לפחות ממשפחה..."

תחביביו ותחומי העניין שלו היו מגוונים ועשירים באופיים ותוכנם. גלב אהב מאוד לאמן עצמו בריצה, לצפות בסרטי קולנוע ולהקשיב למוזיקת רוק ולמוזיקה עדכנית. אהבה גדולה ומיוחדת פיתח גלב לתחום משחקי המחשב - מאתגרים וקשים ככל שיהיו. הוא נהג להקדיש ולנצל את שעות הפנאי שלו בהתמקצעות ושכלול מיומנויותיו בתחום, תוך שהוא מוותר על הזנת עצמו במזון ושתייה, בשאפתנות ודבקות במטרה לעבור שלב אחר שלב במשחקים השונים.

בנוסף, אהב לשחק שחמט, בעיקר עם דודו ולרי שחלק עימו ו"הדביק" אותו בתחביב משותף זה. עבור גלב, שחמט לא היה תחביב רגיל, אלא אהבה, תשוקה וחשיבה יצירתית. לדבריו, בזמן שמשחקים הזמן עובר מהר מאוד ולא מרגישים אותו, אפילו אם מדובר בשעות רבות, לא באמת משנה עם מי משחקים, מתי ואיפה.

גלב חיפש תמיד תירוץ על מנת לבקר את דוד ולרי כדי שיוכל לשחק עימו את משחק השחמט. בזמן שהם שיחקו ביניהם, לא עניין אותם דבר מלבד המשחק. גם כשגלב הפסיד במשחק תמיד ידע לקבל זאת ברוח טובה, בכבוד, באצילות ובאיפוק, תוך שהוא מוצא בכל הפסד את מחצית הכוס המלאה - שמח בחלקו כי השלים משחק נוסף בעזרתו למד עוד מהלכים למשחקים הבאים. הוא היה אומר: "בשבילי זה גם ניצחון, כי אחרי כל הפסד בטוח מגיע ניצחון!"

מלבד כישוריו החברתיים הבולטים, ניחן גלב גם בחוכמה. הוא היה ילד מחונן. תלמיד מצטיין ומבריק שעם השנים פיתח ומיקד למידתו והעשרתו בתחומי דעת ועניין שונים כאשר בראשם - מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית.

גלב אהב לעזור לחבריו במטלות שיעורי הבית ובעבודות להגשה. גם בתקופות מבחנים, העניק עזרה וסיוע לכל דורש. לא נותר אחד אשר נשאר ללא מענה.

גלב סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון מקיף על שם רבין בקריית ים. הוא סיים לימודיו בהצלחה רבה –שתים-עשרה שנות לימוד ובגרות מלאה.

בעקבות הצטיינותו ואהבתו העזה ללימודים, החליט להמשיך לימודיו במסגרת מסלול לכיתות יג' ו-יד' במגמת הנדסת מכונות ב"אורט" קריית ביאליק על שם ד"ר זאב פיינשטיין.

גם כאן, נחישותו, שאפתנותו ויכולותיו הקוגניטיביות והביצועיות הובילו אותו להגשמת שאיפותיו ומאוויו. גלב חשב ותכנן את עתידו ועתיד אימו, ומצא את תחום הכשרתו ופיתוח השכלתו כהכרחיים ומשמעותיים לסלילת דרך מקצועית, אשר מלבד עניינו בה, אף תסייע לו בהמשך חייו כבסיס להשתכרות שוטפת ומכובדת.

גלב סיים את לימודיו וביום 6 ביוני 2016 התגייס לצה"ל, לחיל הטכנולוגיה והאחזקה. הוא הגיע לבסיס ההדרכה 20 אשר בצריפין, שם השתתף בשני קורסים – אלקטרונאי ואופטיקאי .

לאחר שסיים הכשרה זו, הוצב לשרת בחט"ל - החטיבה הטכנולוגית לזרוע היבשה. גלב הוצב בענף מערכות ייעודיות, מדור אבטחת איכות בשלוחת צפון. תפקידו היה בוחן ייצור בדיקת מערכות, ערכות ומכלולים מכניים עבור פרויקטים שונים - דוגמת המרכבה, הנמר, מעיל רוח, דיגומי רכב שונים ומערכות מיגונים. במסגרת שירותו אף נתן שירותים לתעשיות רבות מאזור הצפון. במכתב של מפקד היחידה, תת-אלוף מיכאל לוריה, לאימו של גלב תוארה עבודתו: "..לאור יכולותיו, שובץ גלב לתפקיד בוחן, האחראי על בחינה ואישור של פרטי ייצור מכניים המסופקים לצבא ההגנה לישראל".

גם במערכת הצבאית, בדומה למערכות השונות בהן התחנך והוכשר, התחבב גלב והוערך עד מאוד. אנשים אהבו לעבוד איתו ונהנו מאישיותו הנעימה ומסבירת הפנים. לצד הכבוד וההערכה שרכש לכל אדם באשר הוא, ידע גלב לשתף פעולה בעבודות צוות שונות ולהניע אנשים שיעבדו לצידו ועימו. עוד כתב עליו מפקד היחידה: "בתקופה הקצרה ששירת עמנו, למדנו להכיר את גלב ולהוקירו כחייל חרוץ מאוד, שניחן בנועם הליכות וביכולת לימוד מדהימה... מפקדיו ראו בו חייל מסור, שמילא את תפקידיו בחריצות ומתוך אכפתיות ונאמנות".

גלב אהב לשמוע, להקשיב, לשאול ולהביע עניין רב בכל דבר חדש שנקרה בדרכו. תמיד שאף ללמוד ולהשכיל מאנשים בעלי ניסיון, ידע או ותק מקיפים משלו במסגרות היחידה השונות. זאת לא רק בשל רצונו להוכיח עצמו ולבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, אלא גם על מנת למקצע את עצמו ומיומנויותיו בתחום.

במכתב של הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי אייזנקוט, למשפחה תואר גלב: "... היה חייל מקצועי, שמילא את תפקידו במסירות... גילה יכולת למידה גבוהה והביע רצון להתפתח ולהתקדם מבחינה מקצועית... בעל רמה אישית גבוהה, אדם חברותי ורגיש לזולתו... אשר בשל כל אלה ועוד היה מוערך ואהוב על הסובבים אותו ..."

בזכות רצינותו, כושרו ויכולותיו הקוגניטיביות והביצועיות, שאפתנותו, התמדתו, נחישותו וסקרנותו הצליח גלב להשתלב וללמוד במהירות ומקצועיות רבה את תפקידו כבוחן, תוך שהוא מקפיד ודואג תמיד שהאמל"ח (אמצעי לחימה) הטוב ביותר ייכנס לצה"ל. הוא היה משקיע שעות עבודה רבות וממושכות, אשר החלו בשעות מוקדמות של היום והסתיימו בשעות המאוחרות של הלילה. כל זאת, מתוך מוסר עבודה גבוה ומשמעת עצמית, ולא בשל דרישה כזו או אחרת מן הממונים עליו.

גלב נפל בעת שירותו ביום ב' בטבת תשע"ז (30.12.2016). בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אם.

ראש ענף מערכות ייעודיות בחט"ל (החטיבה הטכנולוגית לזרוע היבשה), סגן-אלוף אודי אמירה, ספד לו: "היית מלא באופטימיות ובחדוות עשייה, נסכת בנו אופטימיות וגאווה, גאווה בחייל שהשתלב במהירות כל כך גדולה והרגשנו שהתמזל מזלנו לזכות בחייל כמוך... אין ספק שבתקופה כל כך קצרה יחסית, תרמת תרומה משמעותית לצה"ל. כחייל צעיר, השפעת והטבעת את חותמך". ולאימו של גלב, הוסיף ואמר: "אינגה יקרה, היי גאה בעצמך ובבנך. מהיכרות קצרה עימך אין ספק שאת אמא למופת ושגידלת בן לתפארת. הקשר החזק ביניכם הינו המתנה הטובה ביותר, אותה תנצרי בליבך לעד".

תאופיק חמדאן, מפקדו הישיר של גלב, כתב מילות פרידה עוצמתיות ומרגשות, המספרות על גלב כאדם מיוחד וכחייל מקצועי –

"חייל שלנו / שלושה חודשים חלפו מיום מותך / שלושה חודשים חלפו מיום לכתך / לא אנוח, לא אירגע / כותב לך מכתב מהלב //

כשקיבלתי את הבשורה האיומה / נשמתי עצרה לדקה / דקת דומיה לזכרך יקר / כי הנורא מהכול קרה //

כואב לי, עצוב לי, לב נקרע / הלכת מבלי לשוב חברי הטוב // ... עזרת ותמכת אותי המון בפציעתי / לפני ארבעה חודשים נפגשנו לראשונה / הסתכלנו האחד על השני / וידעתי בלבי זכיתי להכיר אדם טוב ומדהים / אציל, טהור - פשוט נסיך / סוף סוף זכיתי בחייל טוב, רציני //

עד היום מרגישים אותך במבנה השלוחה והמשרדים / הייתה לך שמחת חיים שאין כדוגמתה / החיוך אף פעם לא מש משפתיך / היינו כמו חברים, ולא כמפקד ופקוד //

קשה להשלים עם רוע הגזרה / הגורל כה אכזר - לא ברור, לא מובן / כמה עצוב לנו כעת כשלבך לעד נדם // ...

תשמור עלינו מלמעלה, יקירי / תשכיל לכוון את דרכנו להיות נכונה ונבונה / ובמיוחד שמור על משפחתך האהובה והיקרה!"

גלב הונצח באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה.